איך היא לא הזכירה אותי, לא יפה מצידה

איפה שהיא נמצאת היום זה בזכותי. בזכות הליווי שלי, המוצר שלי, התכנים שלי. בזכות זה שראיתי אותה, חשבתי מה הכי נכון לה. דחפתי אותה. עזרתי להל התגבר על הפחדים. והנה היא התגברה על הפחד והצליחה אחד מהדברים שמזינים את האגו שלנו הוא החיפוש אחר הערכה. להרגיש משמעותי ולקבל קרדיט על מה שעשינו.

בואו נתבונן יחד בדוגמא:

מאמן כושר שעזר לבחורה לרדת x קילו ולהתאמן פעמיים בשבוע במשך שנה. בתום השנה של הליווי האישי שלו, הלקוחה מאושרת, היא הגיעה לתוצאות שרצתה היא מודה לו מאד מאד וממשיכה הלאה. אחרי כמה חודשים היא נתקלת בייעוץ תזונתי של מאמנת דיאטנית תותחית בתחום.

מתחילה אצלה תהליך וחצי שנה קדימה היא כבר ממש ממש במשקל שרצתה, השינוי עזר לה להתקדם בקריירה, היא התאהבה בעצמה יותר, עברה דירה ועשתה עוד שינויים כתוצאה מהתהליך של השנתיים האחרונות. היא מפרסמת המלצה חמה חמה על הדיאטנית שעשתה איתה שינוי כל כך משמעותי. והמאמן רואה את ההמלצה ומרגיש שהיא לא העריכה את כל מה שעשה עבורה.

שהיא שכחה את המ שהיה בינהם. שכחה שבזכותו היא בכלל הצליחה. כי הוא עזר לה עם הבעיה מההתחלה.

עכשיו שאלה: למי מגיע הקרדיט? למאמן או למאמנת התזונה?

אולי המאמן התחיל את התהליך וזה נתן לה את הפוש, או שאולי זה יכל להיות כל מאמן אחר ודווקא הדיאטנית לקחה אותה את האקסטרה מייל ולכן זה הצליח. בעיניי, התשובה היא לא זה ולא זה. העניין אחר לגמרי. אנחנו כבעלי עסקים, עצמאים, יזמים, מה לעשות… אנחנו מונעים הרבה פעמים מאגו. אנשויים לא?

דוגמאות לאגו שרוצה לשמור עליך מלהיפגע:

אני הכי טובה בשוק, המתחרה שלי לא נותנת כמו שאני, הליווי שלי גרם לך לשינוי ולא את – הרי לא הצלחת לעשות את זה לבד עד היום לא? אני חייבת לתפוס את הלקוחה הזאת לפני שהמתחרה שלי תתפוס. אני חייבת לפרסם מלא כדי שהלקוחות יגיעו אליי… נוצרת סיטואציה שאם לא נשים לב אליה בקלות תניע אותנו לפעול בעסק   מתוך האגו.

גם אם הלקוח התחיל אצלכם תהליך והמשיך אצל מישהו אחר זה לא אומר שאתם לא משמעותיים עבורו. גם אם הוא לא נותן לכם קרדיט כל הזמן, אלא עם ההתפתחות שלו וההתקדמות שלו הוא מעריך עוד נותני שירות בדרך, זה לא אומר שהוא לא זוכר אתכם והייתם משמעותיים עבורו.

דוגמה מעסק אחר שלי – לפני יותר מעשור. ליויתי נשים בתהליכי הכנה ללידה ולידות. אני זוכרת שהרבה פעמים הייתי הולכת לחתונות, או ברחוב והייתה רצה אליי מישהי ומודה לי ששינתי לה את הלידה! ואת החיים!
בזכות הליווי, הקורס הדיגטלי או כל דבר שמכרתי בזמנו.

ואני מהצד השני – לא ידעתי את זה. כי כשבקתי המלצה, היא לא ממש שיתפה פעולה, לא הגיבה, לא כתבה… ועולה בי קול פנימי (אגו) אם היא כל כך מרוצה ממה שקיבלה ממני ולמה היא לא כתבה על זה? למה היא לא פרסמה אותי? מה כל כך קשה לה? לכתוב כמה מילים ברשתות? בגוגל? בפייסבוק?

אז רגע רגע. נעשה סדר:

כן הייתי משמעותית עבורה. אבל היא לא הצהירה על זה בפומבי. ומה שאני עומדת לכתוב כאן עכשיו חשוב ביותר וחייב להיחקק בראש שלכם: אני לא ממש מעניינת אותה. כן, כן, אני לא. וגם אתם לא. את לא מעניינת אותה. שום עסק לא מעניין את הלקוח שלו באמת.

אולי בקטע של הצצנות, רצון לקבל משהו מהעסק אבל לא באמת אכפתיות אמתית. זה ברור נכון? יודעים מה כן מעניין אותה?

יש משהו אחד:

היא בעצמה. את הלקוח הכי מעניין הלקוח. זה הכל. תפתרו לי את הבעיה. אני אשלם ותודה רבה. יש לקוחות שחוזרים ומעריכים ונשארים שנים.

ועדיין הנה עוד משהו חשוב:

כל קרדיט בעולם שהלקוח שלכם יגיד עליכם לא יחזיק כמו הקרדיט שהוא ייתן לעצמו.

על המחויבות לצאת לדרך, לעשות שינוי,על זה שהוא לקח את עצמו בידיים ובחר בכם כנותני שירות הכי טובים בעינוי ורכש ממכם. שעשה כל מה שנדרש. וקיבל תוצאות.

ויודעים מה? זה הקרדיט שכל בעל עסק צריך לשאוף אליו.

כי זה באמת אומר שהצלחת. הרי בשביל זה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים לא?

רעותה יועצת עסקית – להמלצות על ליווי עיסקי לחצי